מה קורה כשמלמדים אזרחות דרך משחק ולא דרך שינון - הניסוי שעשינו
לא בנינו משחק אחד לאזרחות - בנינו חמישה, מאותו מאגר מושגים בדיוק. למה מכניקה אחת לא הספיקה, ומה קרה כשבדקנו את זה מול מה שהמחוונים באמת דורשים.
הכוונה המקורית הייתה לבנות משחק אחד לאזרחות, בדיוק כמו שבניתי למקצועות אחרים. קרב מושגים, או משהו דומה - מכניקה אחת שמתרגלת את כל החומר.
זה לא החזיק מעמד מול המחוונים.
למה מכניקה אחת לא הספיקה
כשבדקתי מה בדיוק המחוונים דורשים מתלמיד לדעת לעשות באזרחות, מצאתי שזה לא סוג אחד של ידע - זה לפחות ארבעה סוגים שונים, וכל אחד דורש תרגול אחר:
- לשייך מושג לקטגוריה - למשל, לדעת שזכות מסוימת שייכת לקטגוריית "זכויות חברתיות" ולא "זכויות אזרחיות".
- לזכור הגדרה מדויקת - לא רק "בערך לדעת מה זה", אלא לשלוף את ההגדרה הנכונה כשצריך.
- לזהות הפרת זכות בתוך תרחיש - לקרוא סיפור ולזהות איזו זכות ספציפית נפגעה בו, לא רק לדעת את ההגדרות בנפרד מהקשר.
- לנמק משני צדדים, כולל הצד שלא מסכימים איתו.
משחק אחד שמתרגל "מיון מושגים" לא מלמד את מה שנדרש בזיהוי הפרת זכות בתוך סיפור. תרגול שינון הגדרות לא מכין לשאלת נימוק. כל סוג ידע דרש מכניקה משלו.
מאגר אחד, חמישה משחקים
חמשת המשחקים שיצאו מזה:
- מיון האזרח - שיוך מושג לקטגוריה הנכונה שלו.
- זיכרון אזרחי - התאמת מושג להגדרה המדויקת שלו.
- הבלש האזרחי - זיהוי הפרת זכות בתוך תרחיש כתוב.
- פיצוח קטע - תרגול מבנה התשובה המלא לשאלת קטע, כולל שלב הקישור שהכי קל להשמיט.
- בעד ונגד - נימוק לשני צדדים של אותה עמדה, כשהאפשרויות מתהפכות בהתאם לצד שנבחר.
מה שהופתעתי לגלות בדרך
ציפיתי שהמשחק "הקשה" - פיצוח הקטע - יהיה גם המשחק שהכי קשה לבנות. בפועל, המשחק שדרש הכי הרבה מחשבה היה "בעד ונגד", כי הוא לא יכול להשתמש ברשימת נכון-לא-נכון קבועה: אותה קבוצת אפשרויות צריכה לשמש לשני הכיוונים, כשהתשובה הנכונה מתהפכת לפי הצד שהתלמיד בחר. פישוט שלו לרשימה סטטית היה הופך אותו לתרגיל שינון רגיל - בדיוק מה שהוא נועד להימנע ממנו.
למה זה בכלל משנה
תלמיד שמשנן הגדרות בלי הקשר יכול לדעת את המילים בעל פה ועדיין להיכשל בזיהוי מקרה אמיתי במבחן, כי הידע שלו לא מחובר להקשר שבו הוא צריך לפעול. חמישה משחקים על אותו מאגר לא נועדו "לגוון" את הלמידה - הם נועדו לוודא שאותו מושג מתורגל בכל צורת השימוש שהמבחן באמת דורש ממנו.
שאלות נפוצות
צריך לשחק בכל חמשת המשחקים, או אפשר להתמקד באחד?
כל משחק מתרגל מיומנות שונה, ולכן שילוב של כמה מהם נותן הכנה מקיפה יותר מהתמקדות באחד בלבד - במיוחד כשמדובר בהכנה למבחן שכולל את כל סוגי השאלות האלה.
עדכון מושג אחד באמת משפיע על כל חמשת המשחקים מיד?
כן - זו בדיוק הסיבה לבנות סביב מאגר משותף אחד. תיקון או תוספת במקור מופיע בכל המשחקים שמשתמשים בו, בלי צורך לעדכן כל אחד בנפרד.
אני מלמד מתמטיקה ולשון, ובניתי את משחקים בקליק כי גיליתי שאין מכניקה אחת שמכינה לכל מה שבחינת בגרות באמת דורשת.